מה גלית זינגר רוצה מתל אופן?

גלית זינגר כותבת בעכבר העיר "הדרישה להזדהות עם סמלי המדינה היא כפייה לכל דבר". כך היא כותבת בהקשר הדגלים אשר הותקנו באופניים של תל אופן. מישהו דרש ממך? כפייה?! העירייה בסך הכל קישטה את האופניים בדגלי מדינת ישראל. המדינה הזו שאת חיה בה. העירייה, היא מוסיפה, מכריחה את מי שמשתמש באופניים להניף ברחבי העיר את דגלי המדינה. באמת מסכן מי שהוכרח, אם היתה לו תחושה כל כך גדולה של מוכרחות אני בטוח שהוא היה שולף / עוקר את הדגל כמו שעשו בחלק לא קטן של אופניים.
הנטייה הזו לבקר כל דבר בלכאורה רצון להעלות על נס את חופש הביטוי, את הליברלאיות - רדודה בגובה דשא מצהיב בסוף עונת האבטיחים.
מסכן התייר מדנמרק שנאלץ לשכור את האופניים בעוד דגלה של מדינת ישראל מפריע לו מול עיניו, פשוט אם את היית נוסעת לדנמרק והיית משתמשת בתחבורה הציבורית לא היו תוקעים לך שום דגל מול העיניים. נכון?
קצת גאווה לאומית לא תזיק לך.
המדינה אפשרה לקולקטיב במדינת ישראל העובד, המשרת בצה"ל, המשלם מיסים, לבחור את דגל ישראל המייצג את העם היהודי. עם כל הכבוד, העובדים הזרים הלא חוקיים ממש אבל ממש אין להם זכות לקבוע איזה דגל יונף כאן. אף אחד כמובן לא יפגע בהם אם יחליטו להניף את דגלם בחצר ביתם.
ערביי יפו, אגב, מכבדים את דגל המדינה ואף לא מעט מהם תלו אותו במרפסת ביתם.
מכל מקום, גלית, אם חפץ ליבך סורי נא מכאן למקום אחר. שכם, רמאללה, לוב, סוריה אולי קהיר?

גאווה לאומית

קישור למילותיה של גלית זינגר

מוקד תל אופן קרס זמני המתנה גבוהים מאוד 22 דק'

החל משעות הבוקר מוקד תל אופן לא זמין. לאחר מספר רב של נסיונות להתקשר למוקד, בעקבות היותי על השכרה פעילה משום מה, הצלחתי להגיע לנתב השיחות. ההמתנה נמשכה 22 דקות. בדרך עברתי בתחנת השל"ה 1 מתחם בזל שלא שחררה אופניים, ארלוזרוב 65 שלא שחררה אופניים ושהגעתי לתחנת בן גוריון פינת דיזינגוף - עכשיו המסוף הודיע לי שאני בהשכרה פעילה.
ס' שענתה במוקד סגרה את ההשכרה ואני שוב באיחור.
על אף שבשבועות האחרונים השתמשתי בתחבורה ציבורית בבקרים כדי לא לאחר, היום אמרתי לעצמי אני יוצא מוקדם יש לי מקדם של 45 דק' לרכיבה של 17 דק'. לא נורא אם תהיה תקלה נלך לתחנה הבאה.
התוצאה היא 3 תחנות לא פעילות, מוקד עם זמן המתנה של 22 דק' ופתאום, שכבר תחנת בן גוריון עבדה, המסוף הודיע לי שאני בהשכרה פעילה.
לבסוף לאחר 35 דק' הצלחתי להשכיר אופניים מהרברט סמואל.
בדרך, פגשתי תיירים ממורמרים, שרכשו מנוי יומי, שאין להם עם מי לדבר לאחר שלא הצליחו לשחרר אופניים מהמסוף.
שנה לפרוייקט והמצב לא טוב.
האופניים לא מתוחזקים. התחנות לא מתקשרות והמוקד קורס.