יום שישי, 27 באפריל 2012

מה גלית זינגר רוצה מתל אופן?

גלית זינגר כותבת בעכבר העיר "הדרישה להזדהות עם סמלי המדינה היא כפייה לכל דבר". כך היא כותבת בהקשר הדגלים אשר הותקנו באופניים של תל אופן. מישהו דרש ממך? כפייה?! העירייה בסך הכל קישטה את האופניים בדגלי מדינת ישראל. המדינה הזו שאת חיה בה. העירייה, היא מוסיפה, מכריחה את מי שמשתמש באופניים להניף ברחבי העיר את דגלי המדינה. באמת מסכן מי שהוכרח, אם היתה לו תחושה כל כך גדולה של מוכרחות אני בטוח שהוא היה שולף / עוקר את הדגל כמו שעשו בחלק לא קטן של אופניים.
הנטייה הזו לבקר כל דבר בלכאורה רצון להעלות על נס את חופש הביטוי, את הליברלאיות - רדודה בגובה דשא מצהיב בסוף עונת האבטיחים.
מסכן התייר מדנמרק שנאלץ לשכור את האופניים בעוד דגלה של מדינת ישראל מפריע לו מול עיניו, פשוט אם את היית נוסעת לדנמרק והיית משתמשת בתחבורה הציבורית לא היו תוקעים לך שום דגל מול העיניים. נכון?
קצת גאווה לאומית לא תזיק לך.
המדינה אפשרה לקולקטיב במדינת ישראל העובד, המשרת בצה"ל, המשלם מיסים, לבחור את דגל ישראל המייצג את העם היהודי. עם כל הכבוד, העובדים הזרים הלא חוקיים ממש אבל ממש אין להם זכות לקבוע איזה דגל יונף כאן. אף אחד כמובן לא יפגע בהם אם יחליטו להניף את דגלם בחצר ביתם.
ערביי יפו, אגב, מכבדים את דגל המדינה ואף לא מעט מהם תלו אותו במרפסת ביתם.
מכל מקום, גלית, אם חפץ ליבך סורי נא מכאן למקום אחר. שכם, רמאללה, לוב, סוריה אולי קהיר?
גאווה לאומית

קישור למילותיה של גלית זינגר


תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

זה אחד הטקסטים הכי עילגים, מתלהמים, ילדותיים ומטופשים שקראתי כבר זמן רב. תודה! ולך תחיה בעזה! או משהו